סוגי בדיקות שונות

בדיקת שמיעה התנהגותית

 מטרת הבדיקה הינה לקבוע ולהעריך את סף השמיעה של הנבדק לצלילים ודיבור. סף השמיעה הינו העוצמה החלשה ביותר בה מתקבלת תגובה אצל הנבדק.

הבדיקה מתבצעת כשהנבדק יושב בתא אקוסטי, מרכיב אוזניות, והבודק נמצא בחוץ. בבדיקות של ילדים עד גיל 5 שנים נדרשים שני בודקים כשהבודק השני נמצא בתוך התא עם הילד.

בדיקת השמיעה מתבצעת בהתאם לגיל הנבדק וליכולתו לשתף פעולה. אצל תינוקות וילדים קטנים מתבססים על תגובות שונות של הקשבה והפניית מבט למקור הקול, ובהמשך ביצוע הוראות פשוטות וביצוע פעולה מסויימת בעת שמיעת צליל. אצל ילדים גדולים ומבוגרים הנבדק מתבקש לחזור על מילים, ולהרים יד/ ללחוץ על כפתור בעת ששומע צליל.

אם מתקבלת ירידה בשמיעה ממשיכים ובודקים גם את השמיעה דרך הולכת עצם באמצעות מתנד המונח מאחורי האוזן. באופן זה ניתן לעקוף את האוזן החיצונית והתיכונה וגלי הקול עוברים ישר לאוזן הפנימית דרך עצמות הגולגולת. אם מתברר שהשמיעה בהולכת העצם תקינה, ניתן להסיק שמקור ליקוי השמיעה הינו הולכתי, כלומר נובע מהפרעה בהולכת האוויר (למשל במצבים של נוזלים, נקב בעור התוף ועוד). אם מתקבלת ירידה בשמיעה גם בהולכת העצם, ניתן להסיק שמדובר בליקוי תחושתי עצבי שמקורו באוזן הפנימי או עצב השמיעה.

אנמנזה- כחלק הבדיקה ייאסף מידע רפואי רלוונטי על הילד הנבדק, כגון התפתחות מוטורית, שפתית ותקשורתית, מהלך הריון ולידה, ביצוע בדיקת סינון שמיעה לילודים, האם יש גורמי סיכון לירידה בשמיעה (כמו לקויות שמיעה במשפחה, משקל לידה נמוך, לידה מוקדמת ועוד), כיצד ההורים מתרשמים מהתגובות השמיעתיות בבית, ומידע נוסף שיכול להיות קשור לשמיעה.

אצל מבוגרים ייאסף מידע הקשור לחשיפה לרעש, תלונות נוספות כגון טנטון או סחרחורות, מתי התחיל הליקוי בשמיעה ומידע רפואי רלוונטי נוסף.

מידע זה חשוב לביצוע הבדיקה וכן להמלצות להמשך מעקב והפניה לגורמים נוספים.

תוצאות הבדיקה נרשמות על גבי אודיוגרמה, ועל פי הבדיקה ניתן לקבוע מה רמת הירידה בשמיעה, מהו מקור הבעיה בשמיעה וכן המלצות להמשך.

בדיקת טימפנומטריה

בדיקת טימפנומטריה מיועדת לאתר בעיות שמקורן באוזן התיכונה. בדיקת הטימפנומטריה אינה בדיקת שמיעה, והיא מאפשרת מידע אובייקטיבי משלים לגבי מצב האוזן והשמיעה.

זוהי בדיקה נפוצה מאוד אצל ילדים הסובלים לעתים מנוזלים באוזניים. הבדיקה אינה דורשת את שיתוף הפעולה של הנבדק, בלתי פולשנית, מהירה ואינה כואבת.

במהלך הבדיקה מכניסים אוזניה המכילה רמקול, מיקרופון למדידת הצליל החוזר וצינורית המשנה את לחץ האוויר באוזן. בבדיקה נמדדת רמת היענות עור התוף ותקינות לחצי האוויר באוזן התיכונה. המדדים נרשמים בטופס הנקרא טימפנוגרם ומפוענחים בהתאם לנורמות.

בדיקת  BERA / ABR

בדיקת BERA או ABR היא בדיקה נוירולוגית אלקטרו-פיזיולוגית אובייקטיבית המודדת את ההולכה העצבית של עצב השמיעה כתגובה לגירוי אקוסטי מהאוזן ועד לגזע המוח. במהלך הבדיקה מודבקות לנבדק אלקטרודות לאוזניים ולמצח, הנבדק אינו צריך לעשות שום דבר והמדידה של התגובות נעשית באופן עצמאי ונרשמת בצורה של גלים. הבדיקה מבוצעת בחדר שקט, כשהנבדק צריך להיות שקט ורגוע, כשהוא שוכב או יושב, וכל פעם באוזן נפרדת  .לרוב הפניה לבדיקה זו נעשית כשיש חשד לבעיה עצבית או נוירולוגית, במצבים של טנטון, סחרחורות, ירידה לא סימטרית בשמיעה ועוד.

בבדיקה זו ניתן גם לקבל הערכה סף השמיעה הפיזיולוגי של הנבדק. לרוב הפניה לביצוע בדיקה לסף מתבצעת כאשר לא ניתן לקבל מידע מבדיקות שמיעה התנהגותיות בשל קושי בשיתוף פעולה (כגון תינוקות וילדים קטנים) או כאשר יש ספק לאמינות הבדיקה ההתנהגותית. במהלך הבדיקה הנבדק נדרש להיות מאוד רגוע ובשקט. אצל ילדים קטנים עד גיל 3-4 חודשים הבדיקה נעשית בדרך כלל בשינה טבעית ובילדים בגיל מבוגר יותר הבדיקה מתבצעת תחת טשטוש או הרדמה. ניתן לקבל מידע על סף השמיעה המשוער עם הפרדה של כל אוזן בנפרד והפרדה לתדרים שונים, גם בהולכת
אוויר וגם בהולכת עצם.