מבינים את השמיעה שלכם: סוגי בדיקות השמיעה במכון שמעיה

כשאנחנו רוצים להבין מה מצב השמיעה, יש לנו היום מגוון כלים ובדיקות שמאפשרים לנו לדעת בדיוק מה קורה באוזניים. הבדיקות האלה מותאמות לכל גיל ולכל צורך, והן עוזרות לנו להרכיב תמונה שלמה ולתת את המענה המדויק ביותר. בואו נכיר את הבדיקות העיקריות:

 

1. בדיקת שמיעה התנהגותית: הקשבה ותגובה

זוהי הבדיקה המוכרת ביותר, והמטרה שלה היא לזהות מהי סף השמיעה שלכם – כלומר, העוצמה החלשה ביותר של צליל או דיבור שאתם מצליחים לשמוע ולהגיב אליו.

איך זה עובד?

• בדיקה בתא אקוסטי: אתם תשבו בחדר מיוחד ואטום לרעש (תא אקוסטי), תרכיבו אוזניות, וקלינאי תקשורת יתפעל את הבדיקה מבחוץ.
• התאמה לגיל:
  • תינוקות וילדים קטנים (עד גיל 5): אצלם נסתמך על תגובות טבעיות. נבדוק אם הם מקשיבים, מפנים את המבט לכיוון הצליל, או מבצעים פעולה פשוטה כשהם שומעים משהו. במקרים אלה, לעיתים קרובות יהיו שני קלינאי תקשורת בבדיקה, כאשר אחד מהם יהיה בתוך התא עם הילד.
  • ילדים גדולים ומבוגרים: אתם תתבקשו לחזור על מילים שנשמעות באוזניות, או להרים יד / ללחוץ על כפתור בכל פעם שאתם שומעים צליל.

מה לומדים מהבדיקה?

אם מתגלה ירידה בשמיעה, נמשיך לבדוק גם את השמיעה דרך עצמות הגולגולת. מתנד קטן שמונח מאחורי האוזן מעביר את הצליל ישירות לאוזן הפנימית, וכך אנחנו יכולים לעקוף את האוזן החיצונית והתיכונה.

• אם שמיעה דרך עצם תקינה: זה אומר שמקור הקושי הוא הולכתי – כלומר, יש בעיה בהעברת הצליל דרך האוזן החיצונית או התיכונה (למשל, הצטברות נוזלים או נקב בעור התוף). במצבים כאלה, לעיתים קרובות רופא אא"ג יכול לטפל.
• אם גם שמיעה דרך עצם פגועה: מדובר בליקוי תחושתי-עצבי, שמקורו באוזן הפנימית (השבלול) או בעצב השמיעה.

אנמנזה (רקע אישי ורפואי): לפני הבדיקה, נאסוף מידע חשוב שיעזור לנו להבין טוב יותר את מצבכם.

• בילדים: נשאל על התפתחותם, מהלך ההיריון והלידה, האם עברו בדיקת סינון שמיעה ליילודים, וכל מידע רפואי רלוונטי (כמו היסטוריה משפחתית של ליקויי שמיעה).
• במבוגרים: נברר לגבי חשיפה לרעש, תלונות נוספות כמו טנטון (צפצופים באוזניים) או סחרחורות, מתי החלה ירידת השמיעה וכל מידע רפואי אחר שיכול להיות קשור.

כל המידע הזה, יחד עם תוצאות הבדיקה שנרשמות על גבי אודיוגרמה, מאפשר לנו לקבוע את רמת וחומרת הירידה בשמיעה, את מקורה, ולהמליץ על המשך טיפול ומעקב.

 

2. בדיקת טימפנומטריה: הצצה לאוזן התיכונה

בדיקת טימפנומטריה היא בדיקה מהירה, לא פולשנית ולא כואבת, שנותנת לנו מידע חשוב על מצב האוזן התיכונה. היא לא בודקת את השמיעה עצמה, אלא מאפשרת לנו להבין האם עור התוף והאוזן התיכונה מתפקדים כראוי.

למי זה מתאים במיוחד?

הבדיקה נפוצה מאוד בקרב ילדים, במיוחד אלה הסובלים מנוזלים באוזניים. מכיוון שהיא אינה דורשת שיתוף פעולה, היא אידיאלית גם לתינוקות ולילדים קטנים.

איך זה עובד?

קלינאי תקשורת יכניס אוזניה קטנה בעדינות לפתח האוזן. האוזניה משנה את לחץ האוויר בתעלת האוזן ומודדת את התנועתיות של עור התוף. המדדים נרשמים בטופס הנקרא טימפנוגרם ומפוענחים על פי נורמות מקובלות.

 

3. בדיקת BERA / ABR: מדד אובייקטיבי לעצב השמיעה

בדיקת BERA (או ABR) היא בדיקה אובייקטיבית וחשובה שמודדת את הפעילות החשמלית של עצב השמיעה ושל אזורי שמיעה במוח, בתגובה לצלילים. היא אינה דורשת שיתוף פעולה אקטיבי של הנבדק.

איך זה עובד?

קלינאי תקשורת ידביק אלקטרודות קטנות ועדינות על המצח וליד האוזניים. דרך אוזניות, יושמעו צלילים לאוזן, והאלקטרודות יקלטו את התגובות החשמליות מגזע המוח. התגובות נרשמות כגלים על מסך.

מתי מומלצת הבדיקה?

• חשד לבעיה עצבית או נוירולוגית: אם יש חשד לבעיה בעצב השמיעה או במסלולים במוח.
• תלונות ספציפיות: במקרים של טנטון, סחרחורות, או ירידה לא סימטרית בשמיעה (כאשר אוזן אחת שומעת פחות טוב מהשנייה).
• הערכת סף שמיעה כשאין שיתוף פעולה: זוהי בדיקה מצוינת לתינוקות ולילדים קטנים שעדיין לא יכולים לשתף פעולה בבדיקות התנהגותיות. היא גם מתאימה למקרים שיש ספק לגבי מהימנות בדיקות שמיעה אחרות.
• דרישת שקט מוחלט: הבדיקה דורשת שהנבדק יהיה רגוע ושקט מאוד. אצל תינוקות עד גיל 3-4 חודשים היא לרוב נעשית בשינה טבעית. אצל ילדים גדולים יותר, לעיתים נדרש טשטוש או הרדמה קלה כדי להבטיח את שיתוף הפעולה הנדרש.

הבדיקה מאפשרת לנו לקבל הערכה מדויקת של סף השמיעה המשוער לכל אוזן בנפרד, ובתדרים שונים, הן בהולכת אוויר והן בהולכת עצם.

בדיקות שמיעה לתינוקות וילדים: מותאמות במיוחד

 תינוקות עד גיל שנתיים:

הבדיקה ההתנהגותית מתבצעת על ידי שני קלינאי תקשורת, בחדר אטום כשהתינוק יושב על ההורה. נשמיע צלילים ודיבור מרמקולים משני הצדדים, ונחפש תגובות שמיעתיות עדינות כמו פקיחת עיניים, הפסקת פעילות, הפניית מבט או ראש, ועוד. התגובות מפורשות לפי נורמות ההתפתחות המתאימות לגיל התינוק. בנוסף, נבצע גם בדיקות אובייקטיביות כמו טימפנומטריה, הדים קוכלאריים ו-BERA, שנותנות מידע משלים ללא צורך בשיתוף פעולה.

ילדים מעל גיל שנתיים:

הבדיקה נערכת בחדר בדיקות על ידי שני קלינאי תקשורת, אחד מהם נמצא עם הילד בחדר והשני מחוץ לחדר. הבדיקה משלבת משחק, והילד מתבקש לבצע פעולות שונות (למשל, לזרוק כדור לקופסה או לבנות מגדל) כשהוא שומע צליל דרך אוזניות או רמקול. גם כאן, נאסוף מההורים מידע רפואי והתפתחותי רלוונטי.

בדיקות שמיעה לילדים גדולים ומבוגרים: פיענוח ודיוק

אצל ילדים מעל גיל 5-6 שנים ובמבוגרים, בדיקת השמיעה כוללת הערכת סף שמיעה לצלילים ולדיבור, ובנוסף, בדיקות להבנת דיבור. הבדיקה מבוצעת בחדר אטום, כשהנבדק מרכיב אוזניות.

• בדיקת דיבור: תתבקשו לחזור על מילים המושמעות בעוצמות משתנות.
• בדיקת צלילים: תתבקשו ללחוץ על כפתור או להרים יד בכל פעם שאתם שומעים צליל בתדרים ובעוצמות משתנות.

תוצאות כל הבדיקות נרשמות על גבי אודיוגרמה, ולפיהן קלינאי התקשורת יקבע את רמת ירידת השמיעה, את מקור הבעיה, וימליץ על ההמשך הטוב ביותר עבורכם.